מחלת גבהים בטרקים בנפאל: מניעה, תסמינים ומתי לרדת

מחלת גבהים היא בעיית הבריאות הנפוצה ביותר בטרקים הגבוהים של נפאל, והיא יכולה לפגוע בכל אחד — כושר גופני לא מגן ממנה. החדשות הטובות הן שאפשר ברוב המקרים למנוע אותה בעלייה איטית, והיא מסוכנת רק אם מתעלמים מסימני האזהרה.

מי בסיכון?

התסמינים נעשים נפוצים מעל 2,500–3,000 מ' בערך. קטמנדו (כ-1,400 מ') ופוקרה (כ-820 מ') נמוכות, וכך גם טרק פון היל (הנקודה הגבוהה 3,210 מ'), שבו מחלת גבהים חמורה אינה שכיחה. הטרק למחנה הבסיס של האנאפורנה מגיע ל-4,130 מ', והטרק למחנה הבסיס של האוורסט עובר את 5,000 מ' למשך כמה לילות, כך ששם ההסתגלות ממש חשובה.

כללי העלייה

המרכזים האמריקאיים לבקרת מחלות ולמניעתן (CDC) ממליצים שמעל 3,000 מ' לא להעלות את גובה הלינה ביותר מכ-500 מ' בלילה, ולהוסיף לילה נוסף להסתגלות על כל 1,000 מ' של עלייה. מה שקובע הוא איפה ישנים — לעלות גבוה יותר במהלך היום ולישון נמוך יותר עוזר.

• לכו לאט ובקצב קבוע — יש סיבה לכך שהמדריך קובע את הקצב.
• שתו הרבה מים ואכלו טוב, גם אם התיאבון יורד.
• הימנעו מאלכוהול בימים הראשונים בגובה חדש.
• אף פעם אל תעלו לישון גבוה יותר כשיש לכם תסמינים.

איך המסלולים שלנו מיישמים את זה

מסלול 14 הימים שלנו למחנה הבסיס של האוורסט כולל שני ימי הסתגלות מלאים — בנמצ'ה בזאר (3,440 מ') ובדינגבוצ'ה (4,410 מ') — עם טיולים קצרים לנקודות גבוהות יותר וחזרה לישון למטה. מעל נמצ'ה גובה הלינה עולה בהדרגה דרך טנגבוצ'ה (3,860 מ'), דינגבוצ'ה, לובוצ'ה (4,940 מ') וגוראק שפ (5,164 מ'). המסלול למחנה הבסיס של האנאפורנה מטפס לאורך שמונה ימי הליכה ומבלה רק לילה אחד ב-4,130 מ'. בטרקים גבוהים המדריכים שלנו בודקים כל יום את רמת החמצן בדם במד סטורציה (אוקסימטר) ונושאים ערכת עזרה ראשונה.

הכירו את התסמינים

מחלת גבהים חריפה (AMS)

כאב ראש ועוד לפחות אחד מאלה: אובדן תיאבון, בחילה או הקאה, סחרחורת, או עייפות חריגה. בדרך כלל זה מתחיל תוך יום מההגעה לגובה חדש. AMS קלה חולפת לרוב עם מנוחה באותו גובה.

בצקת מוחית של גבהים (HACE) — מצב חירום

בלבול, ישנוניות, אובדן קואורדינציה (מעידות, חוסר יכולת ללכת בקו ישר) או התנהגות לא אופיינית. רדו מיד וקבלו עזרה רפואית.

בצקת ריאות של גבהים (HAPE) — מצב חירום

קוצר נשימה שלא פרופורציונלי למאמץ, שיעול מתמשך, גודש בחזה, ובהמשך קוצר נשימה גם במנוחה. רדו מיד וקבלו עזרה רפואית.

מתי לרדת

כלל הזהב: אם התסמינים מחמירים למרות מנוחה באותו גובה, רדו — גם כמה מאות מטרים בדרך כלל עוזרים מהר. המדריכים שלנו יקבלו את ההחלטה הזו למען בטיחותכם, ופינוי במסוק מתואם דרך חברת הביטוח כשצריך — ולכן בטרקים שלנו נדרש ביטוח שמכסה חילוץ בגובה רב.

תרופות

רופאים רושמים לפעמים אצטזולאמיד (Diamox) כדי לעזור במניעת מחלת גבהים, במיוחד כשאי אפשר להימנע מעלייה מהירה. זו תרופת מרשם עם תופעות לוואי, אז דברו עליה עם הרופא לפני הנסיעה ולא תתחילו אותה באמצע השביל.